גמלת ילד נכה

הנכם מוזמנים להתייעץ עימנו במרכז המידע "ידיים" בנושא זה או בכל נושא אחר הקשור בטיפול סיעודי.

תיאור הזכות – גמלת ילד נכה הינה גמלה חודשית הניתנת באחריות של המוסד לביטוח לאומי

אוכלוסיית היעד

סוג לקות:
נכות פיזית, ליקויי ראייה, ליקויי שמיעה, אוטיזם, PDD, אספרגר, פיגור שכלי / עיכוב התפתחותי, מחלות כרוניות, מערכתיות, נכויות רב תחומיות, תסמונות, טיפולי סרטן, הפרעות רגשיות/נפשיות (ילדים המקבלים טיפול רפואי, לפי קריטריונים שנקבעו).

גיל:
מגיל לידה ועד 18 –

• ילד בן 90 ימים עד 3 שנים הסובל מעיכוב התפתחותי חמור – שאינו מבצע את רוב הפעולות ותנועות הראש, הגפיים והגב שבני גילו מסוגלים לבצע אותן.
• ילד בן 90 ימים עד גיל 18, הזקוק להשגחה מתמדת – קיים סיכון ברור ומיידי לחייו ויש צורך בפעילות מתמדת של מי שמשגיח עליו למניעת סיכון לו או לסובבים אותו.
• ילד בן 3 עד 18, התלוי בעזרת הזולת הרבה יותר מבני גילו – וזקוק לעזרה בביצוע פעולות היום-יום, הרבה יותר מהרגיל אצל בני גילו. כמו כן ייבדק הצורך בנוכחות קבועה של הזולת כתוצאה מליקוי של הילד, ממחלה, או מהבנה לקויה של הילד בדבר גורמי סיכון מיידי.
• ילד שיש לו ליקוי מיוחד :
  • ירידה בשמיעה של לפחות 45 דציבלים בתדירויות הדיבור בכל אחת מהאוזניים ללא תיקון, צורך במימון מכשיר שמיעה ירידה בראיה, חדות ראייה פחותה מ- 3/60 בכל אחת מהעיניים או שדה ראייה של פחות מ- 20 מעלות בכל אחת משתי העיניים, והכל עם תיקון.
  • פסיכוזה, אוטיזם או דומיהם.
  • תסמונת דאון.
• ילד בן 90 יום עד 18 הזקוק לטיפול רפואי מיוחד: ילד שמקבל טיפולים רפואיים בשל מחלה כרונית קשה, בתדירות שנקבעה בתקנות (רשימת הטיפולים ותדירותם נמצאת בהערות)

קטגוריה חברתית: כולם

 נוהל הגשת בקשה

·  איך ולמי פונים: יש להגיש טופס בקשה עם מסמכים רלוונטיים לסניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב ביותר לאזור המגורים. חשוב שהאישורים יהיו עדכניים . אם ניתן, כדאי לצרף את האבחנה הראשונה  שנעשתה או אישור על התחלת התהליך הטיפולי.

·  מסמכים נדרשים:

• תעודות רפואיות וסיכומי מחלה, הכוללים מועדי תחילת המחלה והטיפולים.
• אישור מהגן או מבית הספר שהילד לומד בו.
• אישור על טיפולים התפתחותיים.
• בעת הגשת התביעה יש להציג תעודת זיהוי של הורי הילד או של האפוטרופוס.

 כתובת האתר: ·  http://www.btl.gov.il/

זכויות רפואיות נוספות לנכים כאן

שלבי הטיפול בבקשה

בדיקה רפואית: יש להמתין להזמנה לבדיקה בסניף ביטוח לאומי. במקרים מסוימים הרופא יחליט על ביקור אחות או פיזיותרפיסט/ית או מרפא/ה בעיסוק בבית המשפחה כדי לבדוק את העומס המוטל על ההורים מבחינת הטיפול בילד ואת מידת תלותו של הילד בזולת בתפקוד היום יומי. דיון בבקשה לצורך קביעת גובה הקצבה ומסירת הודעה להורים.

חשוב לדעת!

·  בקשה לדיון מחדש : 
אם מצבו של הילד הוחמר, ניתן לבקש דיון מחודש ובלבד שיוצג אישור רפואי על ההחמרה. המוסד לביטוח לאומי ידון בבקשה רק לאחר שעברו 6 חודשים מיום שנדחתה התביעה לגמלה או מיום שנקבע שיעורה. אם, לדעת המוסד, נוצרו עובדות חדשות, הבקשה תידון גם אם לא עברו 6 חודשים מיום ההחלטה הקודמת.

ערעור:
ערעור לועדת הערר של הביטוח הלאומי אפשר להגיש אם התביעה נדחתה בגלל אחת מהסיבות הבאות

• – לא אושרה גמלה
•  אושרה גמלה חלקית
• לא אושר תשלום למפרע בעד התקופה המרבית

הועדה מורכבת מאנשי מקצוע (רופאים, מרפאים בעיסוק וכו') וההורים מוזמנים אליה. במידה והרכב הועדה לא מקובל על ההורים – ניתן לבקש הרכב אחר. ערר מנומק בכתב יש להגיש בתוך 90 יום מיום שהתקבל מכתב ההחלטה. החלטת ועדת העררים היא סופית .
בשאלות חוק או תקנה בלבד, אפשר לערער בפני בית הדין האזורי לעבודה תוך 30 יום מיום קבלת ההחלטה. מומלץ לפנות לייעוץ משפטי הניתן חינם מטעם משרד המשפטים.

·  תשלום רטרואקטיבי : 
על פי חוק ההסדרים משנת 2004 נקבע שהחל מ- 1.4.04 ישתנה תשלום הרטרואקטיבי בגמלת ילד נכה מתשלום של 48 חודשים לתשלום של 12 חודשים בלבד. דהיינו, הורים שהגישו תביעה עבור ילדם עד 31.3.04 יהיו זכאים לתשלום רטקואקטיבי עד 48 חודשים מהגשת התביעה, אך הורים שהגישו תביעה מ- 1.4.04 ואילך יהיו זכאים לתשלום רטרואקטיבי של 12 חודשים בלבד.
כיום, כל עילות הזכאות מזכות ב- 12 חודשי רטרואקטיבי מלבד עילת זכאות בגין עיכוב התפתחותי שתשלום הרטרואקטיבי בעילה זו הוא מקסימום 6 חודשים.

על הגמלה:

• המוסד לביטוח לאומי אינו קובע אחוזי נכות רפואית. שיעורי הגמלה נקבעים על פי מידת אי תפקודו של הנכה וקריטריונים נוספים.
• גמלת ילד נכה מורכבת מגמלה לסידורים מיוחדים, ומגמלה לעזרה בלימודים ולטיפול התפתחותי.
• ילדים הנמצאים במסגרת לימודית זכאים לתוספת גמלה. לדוגמה בגיל 14 הגמלה יכולה להגיע ל-120%.
• המעבר מקצבה לפעוטות (עד גיל 3) לקצבת ילד נכה אינו אוטומטי. מומלץ ליצור קשר עם המוסד לביטוח לאומי כחודשיים לפני יום ההולדת השלישי.
• יש המקבלים גמלה באופן אוטומטי (עפ"י חוק), כמו במקרים של תסמונת דאון או אוטיזם. לכן ייתכן ששני ילדים באותה רמת תפקוד לא יהיו זכאים לקבלת אותה קצבה.
• במצבים בהם תהליך האבחון ארוך ומתמשך (כמו למשל ב.P.D.D) תתכן אפשרות שתינתן גמלה גם לפני תאריך האבחנה, רק אם ההורים הראו שבזמן זה עסקו בטיפול ובאבחון הילד.
• במצבים של החמרה במצב הילד, חשוב שההורים יפנו מיוזמתם לביטוח לאומי לתביעה להגדלת הגמלה. לא יינתן תשלום רטרואקטיבי במצבים בהם ההחמרה התגלתה כתוצאה מבדיקה יזומה של המוסד לביטוח לאומי.

כפל גמלאות:
אם הילד זכאי לגמלת ילד נכה וגם לגמלת ניידות, יש לבחור באחת משתי הגמלאות למעט המקרים הבאים:

1. נקבעו לילד 80% מוגבלות בניידות או יותר או שהוועדה הרפואית קבעה שהוא זקוק לכיסא גלגלים ומשתמש בו.
2. יש במשפחה יותר מילד נכה אחד.

ילדים מאושפזים או בסידור חוץ ביתי:
ילד הנמצא במוסד, בדיור חוץ ביתי או במשפחה אומנת אינו זכאי לקבל קצבת ילד נכה. במצב זה גם המוסד או המשפחה לא מקבלים את הגמלה.
ילד המוחזק במוסד או בסידור פרטי במשפחה אומנת והוריו נושאים בכל הוצאות החזקתו, יהיה זכאי לגמלה.
כאשר ילד עובר למסגרת חוץ ביתית, יש להודיע למוסד לביטוח לאומי ולהימנע מהצטברות חובות.

משפחה בה יותר מילד נכה אחד הזכאים לגמלת ילד נכה (בין אם אחד מהם בסידור חוץ ביתי ובין אם לאחד מהם מלאו 18 שנה):
זכאית לתשלום תוספת של 50% מהגמלה המגיעה עבור כל ילד נכה המתגורר בבית.
המשפחה זכאית לקבל גם גמלת ניידות (אם הילדים עומדים בעילות הזכאות).

ילדים השוהים בחו"ל:
המוסד לביטוח לאומי ימשיך לשלם בעדו את הגמלה במשך שישה חודשים.
ילד נכה השוהה בחו"ל לצורך טיפול רפואי או השוהה עם הוריו בשליחות מטעם מעסיק ישראלי, רשאי המוסד לביטוח לאומי לפי שיקול דעתו, להמשיך לשלם את הגמלה עד 24 חודשים מיום עזיבת הארץ.

הערות
רשימת טיפולים ותדירותם:

1. ילד הזקוק אחת לחודש, לפחות, לעירוי של אחד מאלה: דם, מוצרי דם, תחליפי דם, תכשירים נוגדי זיהום.
2. ילד המקבל טיפולי דיאליזה –  טיפול קבוע בדיאליזה או הזקוק באופן קבוע (פעמיים ביום לפחות) לצנתור שלפוחית השתן.
3. ילד המקבל טיפול אימונוסופרסיבי קבוע יומיומי לאחר השתלת איבר או מוח עצם, והכל לתקופה שלא תעלה על שנה מועד ההשתלה.
4. ילד הזקוק אחת לחודש לפחות לעירוי של תכשירים ציטוטוקסיים או המקבל טיפול בקרינה מייננת לפני או אחרי כריתה כירורגית של גידול ממאיר, והכל במשך כל תקופת הטיפול כאמור ובחצי שנה שלאחריה, וכן בתקופה שבה סובל בילד ממחלה משנית קבועה וקשה, שנוצרה מטיפול כאמור.
5. ילד הזקוק להזנה תוך ורידית או להזנה בזונדה טיפתית, או שכל האכלה שלו נמשכת שעה אחת לפחות, והכל בשל ליקוי גופני חמור.
6. ילד המקבל טיפול בחמצן ברוב שעות היממה, או שקיימת טרכאוסטומיה.
7. ילד הזקוק באופן קבוע במשך חצי שנה לפחות, לשלושה מבין אלה:
   1. טיפול באינהלציות או במשאפים (פעמיים לפחות ביום).
   2. טיפול יומיומי באנטיביוטיקה או בקרדיוטונים או במשתנים או בנוגדי פרכוסים או באימונוסופרסיה.
   3. פיזיותרפיה יומיומית, בשל ליקוי גופני, לפי הוראת הרופא.
   4. מעקב במרפאת מומחים (תת-התמחות מתאימה למחלתו הכרונית של הילד), פעם אחת לפחות, בתקופה האמורה.
   5. אשפוז בבית חולים, בשל ליקוי גופני, למעט אשפוז בחדר מיון. לעניין זה, "אשפוז"- אשפוז במשך 30 ימים לפחות בחצי השנה שקדמה להגשת התביעה ובכל חצי השנה שלאחריה.
   6. החלפת תחבושות וטיפול מקומי פעמיים ביום לפחות, או שימוש בחליפת לחץ כאשר השטח הפגוע הוא חמישית משטח הגוף לפחות.
   7. השגחה מתמדת.
8. ילד הזקוק לטיפול והשגחה, בשל שבירות עצמות פתולוגיות או בשל דלקות כרוניות קשות בעצמות, שבעטיין חל איסור לבצע טיפול פיזיותרפי או טיפול שיקומי אחר.
9. ילד אשר על פי הוראת הרופא, זקוק לבדיקות דם שלא ניתן לבצען בבית, בתקיפות של אחת לשבוע במשך חצי שנה לפחות.
10. ילד אשר מנהל השירותים הרפואיים במוסד או רופא ילדים בכיר, שהמנהל האמור מינהו לעניין זה, קבע כי הוא זקוק לטיפול מיוחד, בשל מחלה או תסמונת נדירות וקשות, במידה המטילה עומס כבד ביותר.

ילד העומד ביותר מתנאי זכאות אחד, יהיה זכאי לגמלה אחת בסכום הגבוה מבין הסכומים שהוא זכאי להם

השירות ינתן על ידי הסניף באיזור המגורים