זכויות והנחות לקשישים

בישראל, כמו ברחבי העולם, ניכרת עלייה של ממש במספרם של בני הגיל המבוגר בחברה. העלייה במספר הקשישים אינה רק עוד נתון סטטיסטי וגידול זה משפיע על תחומים נוספים כגון הענקת טיפול סיעודי לקשישים בין עם מוסדי או פרטי – מטפלים ועובדים זרים .

אנו במרכז מידע ידיים מודעים לקשיים איתם צריכים להתמודד בני הגיל השלישי . כמו כן אותו ציבור לרוב אינו מודע לזכויותיו הקבועות בחוק לכן  אתר ידיים מצא לנכון להפיק מסמך זה על מנת לעזור וליידע בכל הנוגע לחוקים ולזכיות אליהם זכאים הקשישים מתוקף חוק .

להלן מוצגות הזכאויות להנחות על פי חוק לאוכלוסיית הקשישים :

אזרח ותיק זכאי להנחות בתחומים המפורטים להלן:

·        אגרת טלוויזיה;

·        תשלומי ארנונה כללית;

·        דמי נסיעה באוטובוסים וברכבות;

·         דמי כניסה לגנים-לאומיים ולשמורות טבע;

·         דמי כניסה לתערוכות, למוזיאונים ולמופעי תרבות ואמנות;

·        קשישים המקבלים הבטחת הכנסה זכאים להנחה בשיעור 50% בעת רכישת תרופות הכלולות בסל הבריאות.

·        תשלום מופחת לקשישים בעבור ביטוח בריאות, בהתאם למבחני הכנסה;[1]

·        פטור לקשישים מקבלי הבטחת הכנסה מתשלום בעבור ביקור אצל רופא.[2]

ביטוח זיקנה נועד להבטיח לתושבי ישראל הכנסה חודשית קבועה לעת זיקנה. לקצבת זיקנה על-פי חוק הביטוח הלאומי, תשנ"ה-1995 (להלן: חוק הביטוח הלאומי), זכאים מבוטחים תושבי ישראל שהגיעו לגיל קצבת זיקנה, ובלבד שהיו מבוטחים פרק זמן כנדרש בחוק ושולמו בעדם דמי ביטוח כחוק. קצבאות הזיקנה ניתנות על-פי פרק י"א בחוק הביטוח הלאומי.

לחלק מאוכלוסיית הזכאים לקצבאות זיקנה לפי חוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה-1995, משולמת תוספת לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980. התוספת מחושבת בכפיפות למבחני הכנסה על-פי התנאים המוגדרים בחוק. השלמת הכנסה זו באה במקום ההטבה הסוציאלית ששולמה עד ה-1 בינואר 1982, המועד שבו נכנס לתוקפו חוק הבטחת הכנסה.

בחודש יוני 2003 היה מספר הזכאים לקצבת זיקנה 605,253 קשישים, 169,968 מהם מקבלי הבטחת הכנסה.[3] בחודש זה היה סכום הקצבה הממוצעת למקבלי קצבת זיקנה לפי חוק הביטוח הלאומי 1,704 ש"ח. הקצבה הממוצעת למקבלי קצבה ללא השלמת הכנסה היתה 1,631 ש"ח. הקצבה הממוצעת למקבלי קצבה עם השלמת הכנסה היתה 2,090 ש"ח.

ביטוח סיעוד

על-פי פרק י' בחוק הביטוח הלאומי ניתנת גמלת סיעוד לקשישים (גברים בני 65 ומעלה ונשים בנות 60 ומעלה) הגרים בבית ונזקקים לעזרת אדם אחר בפעולות היום-יום (התלבשות, רחצה, אכילה, התהלכות בבית וכדומה) ולנזקקים להשגחה בבית למען בטיחותם ובטיחות הסובבים אותם. בחודש יוני 2003 היה מספר הזכאים לקצבת סיעוד 112,762 קשישים, וסכום הקצבה הממוצע היה 1,885.6 ש"ח.

במסגרת החוק ניתנים לזכאים לגמלת סיעוד שירותים שיש בהם כדי לעזור להם עזרה ישירה בפעולות היום-יום ובניהול משק הבית – הכול לפי צורכי הקשיש ועל-פי החלטה של ועדה מקומית מקצועית לענייני סיעוד. קיימות ארבע רמות סיעוד, והרמה נקבעת על-פי מבחן תלות ומבחני הכנסה.

במסגרת התוכנית להבראת כלכלת ישראל הופחתו החל ב-1 ביולי 2003 שעות הטיפול בבית והשירותים האחרים הניתנים במסגרת גמלת סיעוד ב-7% ברמה א' (חמש שעות שבועיות במקום 5.25 שעות שבועיות עד כה) וברמה ג' (9.75 שעות שבועיות במקום 10.5 שעות שבועיות עד כה). רמה ד' (15.5 שעות שבועיות) ורמה ב' (7.75 שעות שבועיות) נותרו ללא שינוי.

ייעוץ לקשיש

אגף הייעוץ לקשיש פועל בכל סניפי המוסד לביטוח לאומי. האגף הוקם על-ידי המוסד לביטוח לאומי כדי לענות על הצרכים המיוחדים של אוכלוסיית הקשישים, צרכים שאינם מקבלים מענה במסגרת השירותים הניתנים על-פי חוק. באגף הייעוץ מתקיים מפגש של גמלאים מתנדבים עם קשישים הנתונים במצוקה. הגמלאים המתנדבים לעזרת הקשישים מוצאים שפה משותפת אתם, בהיותם קרובים אליהם בגיל ומודעים לבעיות ולשינויים שאדם מבוגר עשוי לחוות.

הקשישים, כשאר האזרחים, זכאים לשירותי בריאות במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, באמצעות קופות-החולים. קופות-החולים אחראיות לטיפול ראשוני בקשישים, להפנייתם לרופאים מומחים בקהילה ולאשפוז בבית-חולים כללי. עוד אחראיות קופות-החולים לטיפול שיקומי לאחר אירוע חריף שעבר הקשיש במסגרת אשפוז בבית-חולים גריאטרי שיקומי או במחלקה שיקומית. קשישים סיעודיים ותשושי נפש נמצאים באחריותו של משרד הבריאות, והטיפול בהם ממומן מתקציב משרד הבריאות ועל-ידי הקשישים ומשפחותיהם.[4]

סוגיית האשפוז הסיעודי

חוק ביטוח בריאות ממלכתי דן, בין השאר, בנושא הגריאטריה. בחוק נעשית חלוקה בין משרד הבריאות וקופות-החולים, ולפיה חולים סיעודיים ותשושי נפש מקבלים שירותים באחריות משרד הבריאות, כפי שמגדירה התוספת השלישית לחוק, ואילו חולים אקוטיים, תת-אקוטיים, חולים שיקומיים וחולים הזקוקים לסיעוד מורכב נמצאים באחריות קופות-החולים, כמוגדר בתוספת השנייה.

לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, האשפוז הסיעודי המפורט בתוספת השלישית ממומן על-ידי החולה או בני משפחתו, ובמקרה של מחסור במשאבים והעדר ביטוח סיעודי פרטי יש אפשרות להיעזר במימון של משרד הבריאות באמצעות לשכות הבריאות המחוזיות ועל-פי מבחן הכנסות.

ב-29 במאי 2003 אישרה הכנסת את הסדר קרנות הפנסיה הוותיקות בחקיקה. במסגרת זו אושרו סופית כמה צעדים שיזם משרד האוצר כדי לערוך רפורמה בקרנות הפנסיה האלה: "מבטחים הוותיקה", "מקפת הוותיקה", קרן הגמלאות המרכזית, קרן "נתיב", קרן חקלאים וקרן פועלי בניין. במסגרת הרפורמה הושוו זכויות המבוטחים בכל קרנות הפנסיה.[5]

תוכנית הפנסיה החדשה חלה על הפנסיות המשולמות החל באוקטובר 2003 ואינה מפלה בין העמיתים. הצורך ביישום התקנון האחיד נבע מהגירעונות האקטואריים שהקרנות הוותיקות נקלעו אליהם.  על-פי החוק תעביר הממשלה לקרנות סיוע כספי בסך 73 מיליארד ש"ח ותעמיד להן רשת ביטחון של 15 מיליארד ש"ח כנגד סיכוני השקעה. בתקנון החדש נכללים, בין השאר, שיטה אחידה לחישוב הפנסיה, מנגנון דחייה של גיל הפרישה ל-67, הגדלה מדורגת של תשלומי העובד והמעביד, גביית דמי ניהול מהפנסיה המשולמת לגמלאים ויישום תקרת השכר הריאלי הקובע לפנסיה.[6] יצוין כי הרפורמה בקרנות הפנסיה גורמת להרעה במצבם של העמיתים, שכן  היא מגדילה את חובותיהם לקרנות ומקטינה את זכויות הפנסיה שלהם.

חוק ההגנה על חוסים, תשכ"ו-1966, ותקנות בית-משפט

חוק זה מאפשר לפקיד הסעד לפנות לבית-המשפט בבקשה לתת הוראה להתערבות טיפולית, רפואית או נפשית כאשר קשיש חוסה עלול להיפגע פגיעה חמורה בשל העדר טיפול.

חוק העונשין, תשל"ז-1977, תיקון 26 (פגיעה בחסרי ישע), תש"ן-1989

תיקון זה הגדיר את המושג "חובת דיווח", והעלה על סדר-היום הציבורי את בעיית ההתעללות בחסרי ישע. מאז שנכנס החוק לתוקפו מיישמים פקידי הסעד לקשישים את התיקון בחוק לגבי קשישים שהם קורבנות של התעללות פיזית או נפשית בבית או במעון.

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962

בשנת 1991 החלה היערכות חדשה בתחום האפוטרופסות לקשישים, נוכח הקושי הרב של קשישים רבים בניהול ענייניהם הכספיים או הטיפול האישי והרפואי בהם. סוכם כי השירות לקשיש יכשיר עובדים סוציאליים שכבר נתמנו לפקידי סעד לחוק ההגנה על חוסים לשמש פקידי סעד לחוק סדר דין. מאז מוגשות מדי שנה מאות בקשות לבית-המשפט למנות אפוטרופוסים לקשישים בביתם או במעון.

חוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991

חוק זה פתח אפשרות נוספת להתערבות טיפולית ולהגנה על קשישים שהם קורבנות של אלימות ומאפשר הרחקת התוקף מהבית במקום הוצאת קורבן האלימות מביתו.

[1]  סעיף 14 לחוק בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994.

[2]  סעיף 8(א1) (2)(ג)(3) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994.

[3]  בנתונים אלה כלולים כ-94,000 קשישים המקבלים קצבת זיקנה והבטחת הכנסה שלא על-פי חוק הביטוח הלאומי אלא על חשבון משרד האוצר. מדובר בקשישים שהפכו לתושבי ישראל בגיל 60 ומעלה ולכן אינם זכאים לקצבת זיקנה על-פי חוק.

[4]  תשוש נפש – אדם השרוי במצב של ירידת היכולת השכלית בדרגות חומרה שונות.

   [5] אתר האינטרנט של משרד האוצר,  http://www.mof.gov.il/hon/2001/pension/plan2003.asp,  תאריך כניסה: 20 באוקטובר 2003.

[6]  יהודה שרוני, "מנהלי קרנות הפנסיה יודיעו לעמיתים על הפחתת זכויות העמיתים בקרנות", מעריב, 25 בספטמבר 2003.

[7]  אתר האינטרנט של שירותי ייעוץ לקשיש, משרד הרווחה, http://labour.haifa.ac.il:8070/shil2/jsp/general/Article.jsp?aid=306, תאריך כניסה: 7 באוקטובר 2003.