עיקרון הבסיס בדיני הירושה בישראל, הוא כי חלוקת רכושו של הנפטר מבוצעת בהתאם לרצונו האחרון, ככל שהדבר אפשרי. מאחר ובמרבית המקרים, רצון זה בא לידי ביטוי במסגרת צוואתו האחרונה של הנפטר, ובמידה והצוואה עומדת בכללים הרלוונטיים, כפי שנקבעו במסגרת חוק הירושה, מערכת המשפט בישראל מכירה בצוואה כמסמך בעל תוקף משפטי, אשר מגדיר את אופן חלוקת רכושו של הנפטר.
מסיבה זו, קיימת חשיבות רבה להבנה כיצד מתבצע התהליך, אשר במסגרתו ניתן תוקף משפטי לרצונו האחרון של הנפטר, כפי שמנוסח בצוואתו.
איך מגישים בקשה לקיום צוואה?
על מנת להעניק תוקף משפטי לצוואתו האחרונה של הנפטר, יש ראשית להגיש בקשה לקיום צוואה, המוכרת בעיקר בשם "צו קיום צוואה". את הבקשה יכול להגיש כל אחד מהמוטבים המוזכרים בצוואה, או כל אדם אחר, אשר יש לו אינטרס בהוצאת הצוואה לפועל.
את הבקשה יש להגיש במשרדי הרשם לענייני ירושה, כאשר על הבקשה לכלול את טופס הבקשה עצמו, המאומת כחוק על ידי עורך דין צוואות מוסמך. בנוסף, על המבקש לצרף את הצוואה המקורית, תעודת פטירה רשמית של המוריש, אישור בדבר שליחת הודעה לכלל המוטבים המוזכרים בצוואה אודות הגשת הבקשה, וכן אישור תשלום אגרת פתיחת תיק, כפי שנקבעה בחוק. את הבקשה עצמה, ולרבות כלל המסמכים המוזכרים, יש להגיש בארבעה העתקים (מקור+3 העתקים). חשוב לציין, כי רק בשעה שכלל המסמכים הנדרשים מוגשים כדין, הטיפול בבקשה מתחיל.
ומה לאחר הגשת הבקשה?לאחר שהבקשה מוגשת, והרשם לענייני ירושה מאשר כי הבקשה אכן הוגשה בהתאם לנוהל, ובצירוף כלל המסמכים הרלוונטיים, באחריותו של הרשם לענייני ירושה לפרסם הודעה רשמית בעיתונות וברשומות המשפטיות, וזאת על מנת לאפשר לכל אדם המבקש לערער על תוקפה המשפטי של הצוואה, להגיש את התנגדותו.
יש לציין בהקשר זה, כי פרק הזמן המינימאלי הקבוע בחוק לצורך הגשת התנגדויות לצו קיום הצוואה עומד על 14 יום. עם זאת, מערכת המשפט בישראל לרוב אינה מדקדקת "על קוצו של יוד", ונוטה לאשר גם התנגדויות שהתקבלו במועד מאוחר יותר, וזאת במידה והשיהוי בהגשת ההתנגדות נובע מנימוק סביר.
בשלב זה, ובמידה ולא מוגשות התנגדויות להוצאת הצו, הבקשה מועברת לידיו של האפוטרופוס הכללי, וזאת לשם בחינתה לגופה. במרבית המקרים, האפוטרופוס מאשר בשלב זה את הבקשה, ומוציא את צו קיום הצוואה המבוקש, מה שמעניק לצוואה תוקף משפטי מוחלט.
לעומת זאת, בכל מקרה בו מוגשת התנגדות להוצאת הצו, ובין אם על ידי גורם חיצוני כלשהוא או על ידי האפוטרופוס הכללי עצמו, הדיון בבקשה מועבר באופן מידי לבית המשפט לענייני משפחה, כאשר בשלב זה, האפוטרופוס הכללי אינו מהווה עוד ערכאה משפטית בסוגיה, וסמכות הדיון מוענקת במלואה לבית המשפט לענייני משפחה, אשר בסמכותו לאשר או לדחות את הבקשה.
