טיפול סיעודי או שיקומי
דינה, גמלאית מאזור המרכז הייתה עסוקה בלהכין ארוחת בוקר, כשלפתע החלה לאבד תחושה ביד ימין. היא חוותה שבץ מוחי אשר שיתק את פלג גופה הימני. מאותו רגע דינה נזקקה לסיוע מקיף בכל מטלות היום יום. בעלה תמך בה לאורך שנתיים עד שנפטר במפתיע מהתקף לב. למרות רצונה להישאר בביתה, בסביבה החברתית המוכרת לה, דינה התקשתה להמשיך לנהל חיים עצמאים בביתה.
יוסי, רווק מובטל מהצפון ניפגע קשה בתאונת דרכים. לאחר תהליך שיקום ארוך הוא רצה לחזור לביתו אולם היות ורגליו ויד ימינו נפגעו קשה הוא לא יכל לדאוג לעצמו בביתו וניזקק להמשיך את השיקום שלו במוסד הרחוק ממקום מגוריו.
אנשים רבים במדינת ישראל זקוקים לסיוע מקיף בחיי היום יום. רבים מהם מעדיפים להישאר בביתם המוכר ולקבל בו את הסיוע הנדרש אך, אין זה פשוט.
את עיקר העול נושאות בדרך כלל המשפחות של המטופלים. משפחות רבות מתקשות לעמוד בנטל ולמטופלים רבים אין כלל בני משפחה אשר בידם לסייע.
למרות קשיים אלו מתחזקת התנועה בקרב המטופלים העומדת על זכותם להמשך חיים בביתם. הזכות לקבלת שרותי סיעוד בבית המטופל תוך השארות בקהילה ושמירה על הכבוד העצמי ללא צורך לעבור למוסד סיעודי.
אוכלוסיית הנזקקים לסיעוד במדינת ישראל חוצה את כל המגזרים : מעשירים עד מעוטי יכולת, יהודים וערבים, נשים וגברים. כל אדם יכול למצוא עצמו נזקק לסיוע מקיף כתוצאה מתאונה או ממחלה קשה.
כמות האנשים הזקוקים לסיעוד נמצאת בעליה מתמדת. לפי הנתונים שמספק הביטוח הלאומי, בשנת 2004 יותר מ-114,000 אזרחים קיבלו גמלת סיעוד מתוכם כ 80,000 קיבלו גמלה מלאה.
מי הוא האדם הזקוק לסיעוד?
הגדרה של אדם כמצוי במצב סיעודי נבדקת על פי מבחן המבוצע על ידי מומחה בתחום הגריאטריה. במבחן נבדקת יכולתו של האדם לבצע את המטלות הבאות: היכולת לקום מישיבה או מהמיטה ולשכב, היכולת לאכול ולשתות לבד, האפשרות להתלבש לבד, להתרחץ ולהתגלח, היכולת לשלוט על הסוגרים ולהתנועע בעצמאיות ועוד.
כדי להיות מוכר כמקרה סיעודי צריך הנבדק להיכשל בשלוש עד ארבע מהמטלות. חולים אשר מצבם הגופני טוב אך מצבם הנפשי אינו מאפשר תפקוד תקין כחולי אלצהיימר ומי שמוגדרים כתשושי נפש מוכרים אף הם כמקרים סיעודיים. במילים פשוטות אם אינך מסוגל לקום מהמיטה ולהכין לעצמך ארוחה ולהתרחץ – אתה במצב סיעודי וזקוק לאדם אשר יסייע לך.
ביטוח לאומי מבצע מבחן מהסוג הנ"ל הנעשה על ידי נציגים שלו בבית המטופל. על פי מבחן זה נקבעות שעות הסיעוד להם זכאי המטופל. המבחן מהווה את הקריטריון המרכזי לקביעת הסיוע שהמדינה מעניקה.
אוזלת היד
מדינת ישראל מגלה אוזלת יד מתמשכת בסיוע לנזקקים לסיעוד מלא. המדינה מעניקה סיוע חלקי בלבד לאנשים הנזקקים לסיעוד מקיף, גם לאלו הנמצאים במוסדות סיעודיים וגם למבקשים להמשיך את חייהם בביתם. הסיוע של המדינה מסתכם בהענקת המינימום הנדרש ואף פחות ממנו, משל לא היה זה מעניינה לסייע לנזקקים. המדינה מצפה שהמשפחה תדאג לנזקק או שהוא ידאג לעצמו.
שרותי הסיעוד אותן מעניקה מדינת ישראל עברו הפרטה מלאה. המדינה אינה מספקת מטפלים, שירותים או ציוד באופן ישיר אלא מעניקה מימון (בהתאם לצרכי המטופל) לחברות סיעוד פרטיות ועמותות וכן לבתי סיעוד פרטיים.
לפי חוק הסיעוד פנסיונרים בעלי הכנסה נמוכה הנמצאים במצב סיעודי זכאים לקבל סיוע בסיעוד. הנזקק עובר את מבחן הסיעוד שמבוצע על ידי נציגים של ביטוח לאומי ובהתאם לתוצאות המבחן נקבעות למטופל בין 10 ל 15 שעות סיעוד (שבועיות).
מוסדות המדינה אינם מספקים את העזרה בפועל אלא מעבירים את המימון לחברות סיעוד ועמותות פרטיות. שעות הסיעוד מומרות לתקציב כספי הניתן לחברות סיעוד או עמותות שהשתתפו במכרז של ביטוח לאומי כמספקי שרותי סיעוד. חברות הסיעוד מעניקות שרותם, מוצרים ומטפלים בהתאם לשעות הסיעוד שנקבעו לנזקק. ניתן להמיר את שעות הסיעוד לתשלום עבור מוסד סיעודי אולם העלויות של המוסדות ברמות הסבירות גבוהות בהרבה מהסכומים המוקצבים ע"י המדינה ולכן חייב המטופל לספק חלק גדול מעלות השהות שלו באופן אישי.
גרוע מכך מצבם של אלו העומדים על זכותם להישאר בביתם. אדם אשר אינו יכול לקום ממיטתו ולקחת כוס מים מקבל עוזר של עד 15 שעות שבועיות כלומר כ-3 שעות עזרה ליום לאורך חמישה ימים. האבסורד הוא שמטופל הנמצא במצב סיעודי כולל, זקוק לעזרה בכל שעות היממה ושעות ספורות אלו אינן ממלאות את הדרישה כלל. קשישים רבים שתרמו את מיטב חייהם למדינה מרגישים שהיא זנחה אותם וניקתה את ידיה מהצורך לסייע להם.
לשעות הסיעוד המעטות הללו המוענקות על פי חוק הסיעוד לא זכאי אדם הסובל מנכות ושאינו פנסיונר. חולים במחלה קשה או אלו שעברו תאונה המגבילה מאוד את חייהם זכאים לקצבת נכות איתה הם יכולים לרכוש את הסיוע להם הם נזקקים. קצבת הנכות עומדת על סכום של כ-1800 ₪ לאדם בודד, סכום שבהחלט לא מאפשר קבלה של עזרה מקיפה בכל שעות היממה כפי שהם נזקקים לה.
מוסדות המדינה מאפשרים פתרון נוסף אשר יכול לאפשר חיים מלאים למטופל בביתו. הפתרון האפקטיבי היחיד הקיים היום לסיעוד מקיף בבית הוא מטפלים עובדים זרים. מטפלים ישראליים נחשבים יקרים ואין זמינות רבה של ישראלים המוכנים לעסוק במקצוע התובעני. המטפל עובד זר חיי בבית המטופל ומאפשר סעד מקיף לאורך כל שעות היממה. פיתרון זה אפשר למשפחות רבות לחיות חיים תקינים יחד עם המטופל בביתם.
המדינה מאפשרת להשתמש בשעות הסיעוד או בקצבת הנכות כתשלום למטפל הזר אולם גם כך אין בכספי שעות הסיוע או קצבת הנכות דיי כדי לשלם את מלוא העלות של המטפל הזר העומדת על כ-4000 ₪ בחודש.
מדינת ישראל אינה מספקת שום תמיכה בנושאי המטפלים עובדים זרים אלא רק מאפשרת ב"טוב ליבה" את התהליך. תהליך קבלת האישורים וההבאה של המטפל הזר לארץ אינו פשוט וכרוך במסכת בירוקראטית ארוכה ובתשלום.
על המשבצת הריקה של הסיוע בהבאת מטפלים עובדים זרים קמו חברות רבות אשר אמינותן של חלק מהן עומדת בספק רב. רמת הפיקוח על החברות והמטפלים הזרים מרגע הגיעם לארץ היא נמוכה ביותר. כל תהליך ההבאה והפיקוח על המטפלים הזרים נימצא בידי מוסדות רבים הגורמים לבלבול רב בקרב הפונים לפתרון זה.
הנזקקים ומשפחותיהם מוצאים עצמם כלואים בין חברות פרטיות ובין מוסדות ממשלתיים אטומים תוך כדי הצורך לעמוד במערכת שלמה של חוקים ההולכים ומשתנים כל הזמן.
יוסי ודינה (מהסיפורים שלעיל..), המבקשים להמשיך את חייהם בביתם באופן רגיל ככל האפשר יקבלו סיוע חלקי מהמדינה. באוזלת ידיים מתמשכת המוסדות ישליכו אותם לביתם עם פתרונות חלקיים בלבד.
המדינה אינה מאפשר סיוע מלא לא למבקשים להישאר בבית ולא לאלו המבקשים להתאשפז במוסד סיעודי. יתרה מכך, הפיתרונות החלקיים שהמדינה כן מאפשרת כמטפלים עובדים זרים, אינם מנוהלים כראוי.
עמותות רבות יסייעו ליוסי ודינה דרך אספקה של מצרכים אשר יאפשרו להם להתקיים בכבוד בביתם. אולם מילוי חסך זה אינו מכסה על החסך שיש להם בעצם האפשרות להשתמש במוצרי המזון. מה הטעם לקבל שקית אורז אם אינך יכול לבשל אותו כלל?…
בשנים האחרונות קמו מספר עמותות אשר שמו להן למטרה לדאוג לנזקקי הסיעוד במדינה ולהיטיב את רמת חייהם ככל הניתן. עמותות אלו מבקשות למלא את החסר בסיועם של מתנדבים אשר יסייעו בהשגת שירותי סיעוד, וכן בעמידה מול המערכות הביורוקרטיות של המדינה.
יש לקוות שעמותות אלו יעזרו למגזר גדול בישראל הזקוק לסיעוד ואשר באוזלת ידיים משוועת ניזנח על ידי המדינה.
