מנגנון הראיה האנושי הוא מבנה מורכב וסבוך למדי. בתהליך הראיה קיים שילוב בין גלגל העין, עצב הראיה ואזורים שונים במוח. מכיוון שחוש הראיה נחשב לחוש מרכזי, אולי המרכזי ביותר של האדם, כל פגיעה והפחתה בראיה מקושרת באופן מידי עם פגיעה באיכות החיים.
אחת ממחלות העיניים הנפוצות והקשות ביותר הינה הגלאוקומה. מחלה זו, שיכולה לפגוע בצורה קשה בעצב הראיה ובשדה הראיה, עשויה אף להוביל לעיוורון במידה והיא איננה מטופלת. לכן, קיימת חשיבות עליונה להגברת המודעות למחלה, הבנת הסימפטומים שלה, הפגיעה האפשרית ובעיקר – הטיפול שיכול להיות ההבדל שבין יכולת לראות לבין פגיעה בלתי הפיכה.
הגורמים למחלה
גלאוקומה הוא למעשה שם כולל לכמה מחלות עיניים בעלות מאפיינים שונים במקצת אלו מאלו. על פי רוב מקושרת המחלה עם פגיעה בעצב הראיה. עצב הראיה הינו סיב המקשר באופן ישיר בין העין לבין מערכת העצבים המרכזית (המוח), וזאת באמצעות סיבים אופייניים המכונים בשם אקסונים.
במהלך המחלה מוביל לחץ תוך עיני מוגבר לאותה פגיעה בעצב הראיה. הלחץ מביא בתורו לפגיעה הדרגתית במגוון תפקודי הראיה לרבות טווח, שדה הראיה, חדות הראיה ועוד.
היווצרות הלחץ התוך עיני נוצר בשל פגם בכושר הניקוז של הנוזל התוך עיני. באדם בריא, קיימת כל העת יצירה של נוצל תוך עיני הנחוץ לצורך תפקוד תקין על העין ושל הראיה. כאשר מתפתחת הפרעה בניקוז חלה במקביל עליה בלחץ הנמדד, דבר שמוביל לפגיעה, לעיתים במידה בלתי הפיכה.
אבחון גלאוקומה
לאחר שהזכרנו שמחלת הגלאוקומה נובעת מעליה בלחץ התוך עיני, לעיתים לרמה גבוהה מאוד, נפריך דעה נפוצה שקובעת שגלאוקומה מלווה בכאבים עזים. למעשה, למרות שישנן תצורות שונות של המחלה, לעיתים כאלה המלוות בכאב חריף ובתופעות נוספות, במרבית המקרים לא יחוש החולה בסימפטומים שונים עד לשלב מתקדם.
לכך יש להוסיף את העובדה שגם הנזק, שמתרחש לאיטו, אינו מורגש במקרים רבים עד לרגע שבו חווים פגיעה של ממש בראיה. שלב זה יכול להיות מאוחר יחסית.
מסיבות אלה, חשוב מאוד להפקיד על אבחון באמצעות בדיקות רפואיות מתאימות, עוד בטרם מרגישים בכאבים או שסובלים מהידרדרות בראיה. הבדיקה מומלצת במיוחד על פי התייחסות לגורמי סיכון המקושרים עם המחלה, כדוגמת:
· גיל מבוגר – המחלה, שיכולה לפגוע גם בצעירים ואפילו בילדים, נעשית שכיחה באופן מיוחד באנשים מבוגרים. לכן, עם העלייה בגיל חשוב שלא להזניח ולערוך בדיקות קבועות של תפקודי ראיה ושל לחץ תוך עיני.
· מחלה במשפחה – קיימת הסכמה ברפואה שעקב גורמים גנטיים הסיכוי של אדם לחלות בגלאוקומה כאשר ישנה מחלה בקרב בני משפחה גדול יותר במידה משמעותית.
· יש הסבורים שמחלות שונות תורמות להתפתחות גלאוקומה. בין היתר מדובר על מחלת לב וכלי דם. לכן, גם במקרים כאלה מומלץ להפנות לבדיקה מתאימה.
כיצד מטפלים?
ככל שהטיפול בגלאוקומה נעשה בשלב מוקדם יותר, כך תוצאות הטיפול יהיו לרוב טובות יותר. במרבית המקרים, הטיפול לא מסוגל לרפא נזק שכבר נוצר אולם הוא יכול בהחלט למנוע החמרה ופגיעה נוספת בתפקודי ראיה.
בין הטיפולים הנפוצים ביותר ניתן למצוא:
· שיפור הניקוז של הנוזל התוך עיני, באמצעות שימוש בתרופות שונות. התרופות הקיימות כיום שייכות לכמה משפחות והן כוללות למשל – טילופטיק, ניולול, בטופטיק, קסלקום. לעיתים נעשה שימוש בתרופה אחת ולעיתים ביותר מאחת.
· טיפולים חדשניים בלייזר, שנועדו גם הם לשפר את הניקוז התוך עיני. לרוב, טיפולים כאלה יינתנו רק במידה והשימוש בטיפות לא הביא לתוצאה הרצויה גם לאחר שימוש בסוגים שונים.
· ניתוח פילטר – מתאים למקרים קשים, לצורך ניקוז על ידי יצירת פתח זעיר.