פצעי לחץ – מניעה וטיפול
פצעי לחץ-טיפול ומניעה/ קטי נווה – אחות מוסמכת
שנים רבות עוסקת בטיפול במטופלים מבוגרים, מרותקים וקשים, במיוחד במניעה וטיפול של פצעים כרוניים קשי ריפוי: פצעי לחץ, כיבים ורידיים, סכרת ועוד.
ראשית, אני רוצה להסב את תשומת לב הקורא לכך, שעם ההתקדמות בגיל, חלים שינויים פיזיולוגיים בגוף – כל התהליכים מתרחשים לאט יותר ולדוגמה: חלוקת התאים איטית יותר, לכן ריפוי הפצעים יהיה קשה ואיטי יותר ( עוד לפני שנלקחים בחשבון פאראמטרים נוספים).
כאשר עוסקים בנושא כה נרחב כמו ריפוי פצע לחץ, יש לזכור שתהליך זה מהווה בעצם מראה של המצב הכללי שבו שרוי הגוף. זוהי מאין "סביבה בזעיר אנפין" או כפי שחוקרים מסוימים בעולם מכנים אותה MICROENVIRONMENT והיא משקפת את התהליכים המתרחשים בגוף.
סוג האוכלוסייה המועדת לסיבוכים בתהליך ריפוי פצעי לחץ
לרוב מדובר באנשים, שבאופן כלשהו קיימת פגיעה במערכת החיסון שלהם – או מפאת הגיל המבוגר, או מפאת מחלות מסוימות, נטילת תכשירים תרופתיים אחדים, מצבי חולי שונים, הפרעות נוירולוגיות, סטרס ואפילו עישון!
בני גיל הזהב, אנשים הזקוקים לסיעוד הם בקבוצת הסיכון הגבוהה ביותר
אם נבין שתהליך ריפוי הפצע מערב בתוכו כל מיני חומרים, המופרשים בגוף בקצב או בצורה מסוימים – נוכל להסיק בקלות, שאם קיימת הפרעה כלשהי, הנובעת ממצבים הנ"ל, הרי הסיכוי להתהוות הפצע הוא רב יותר והפרעה בריפוי הפצע, לעומת המצב ללא הבעיות, קשה יותר.
סוגי פצעי לחץ הקיימים
פצעים חריפים – אשר נרפאים במהרה, תוך מספר ימים
-
פצעי ניתוח
-
שריטות וחתכים פשוטים
-
כוויות קטנות ושטחיות – כוויות שמש, כוויות קטנות במטבח
פצעים כרוניים – אשר תהליך הריפוי שלהם מופרע מסיבה כלשהי וזמן ריפויים מתארך מעל 4 שבועות.
-
פצע לחץ
-
פצעים ברגליים על רקע הפרעות בזרימת דם – ורידיים, עורקיים, מעורבים, לימפטיים
-
פצעים על רקע מחלת הסוכרת
-
כוויות נרחבות ועמוקות – תרמיות, כימיות, חשמל והקרנות
-
פצעים אונקולוגיים
-
פצעים חריפים שהסתבכו, צלקות (1) שלא הגלידו עקב מצבי חולי/ גיל/ זיהום, טיפול לא מתאים וכו'
יש לזכור שכל סוג פצע דורש התייחסות שונה לגמרי וכמובן שיש לאבחן נכון על מנת להעניק את הטיפול הנכון
פצעים חריפים
לרוב חולפים ללא טיפול כלל או בטיפול מינימאלי – שימוש בתכשירים פשוטים הנמצאים בכל בית – תמיסת Polydin, Savior, Vita Merfen, ג'ל Aloe Vera, Bephanten, Traumeel S, Calendula ועוד.הטיפול הטוב ביותר הוא, קודם כל, שטיפה במים זורמים בטמפרטורת החדר וניגוב קל על ידי מגבת נייר שלא משאירה סיבים אחריה.במקרים אלה הגוף יעשה את הטיפול בעצמו.
במקרים בהם קיים קרע גדול (הרבה פעמים באיזור הקרקפת, מעל הגבות וכו') יש צורך בתפירה על ידי רופא – אין להשתמש בשום חומר חיטוי מלבד מים, ולהגיע לטיפול רפואי בהקדם האפשרי, כיוון שניתן לתפור את הפצע עד 6 שעות מגע התהוותו.
פצעי ניתוח – אלה פצעים שנוצרים עקב התערבות כירורגית מבוקרת, בתנאים סטריליים ולרוב אין צורך בטיפול מיוחד, אפילו אם קיימים תפרים, לאחר 24 שעות ניתן לרחוץ במים זורמים.
יש להקפיד ולבצע את הוראת המנתח במלואם, כיוון שרק הוא יודע מה בדיוק הוא מעדיף במקרה המסויים!
כוויות שמש – ניתן למנוע על ידי שהיה מצומצמת בשמש ושימוש בתכשירים קוסמטיים המיועדים לכך. בכל מקרה, במידה וכבר קיימת כוויה, הטיפול הטוב ביותר הינו קירור על ידי קומפרסים של מים (אין להשתמש בשום אופן באלכוהול, המחמיר את המצב, למרות הרגשת הקירור!), ניתן להשתמש בג'ל Aloe Vera (למי שאינו אלרגי (2)) או כל ג'ל עדין אחר.
כוויות קטנות במטבח – הטיפול הטוב ביותר, מיד לשים קרח, לשטוף במים קרים ולמרוח שמן אתרי לבנדר Lavender (ניתן לקנות בכל בית מרקחת או פארם, יש לשים לב שזה יהיה שמן טהור ולא תמצית ריח) את השמן יש למרוח ישירות, ללא דילול, יש להמשיך למרוח עוד מספר פעמים עד להקלה. אין בשום אופן להשתמש באלכוהול, שמן, חלבון של ביצה – אלה עשויים להחמיר את המצב. במידה ומדובר בכוויה נרחבת ו/או עמוקה יש לפנות לטיפול רפואי מיידי ובהקדם, להניח על איזור הכוויה רטיות קרות, אם הבגדים נדבקו – אין לתלוש אותם בשום פנים ואופן
וזכרו,ניתן למנוע כוויות ברוב המקרים!
פצעים כרוניים
כעת נתייחס רק לפצעי לחץ ו בהמשך נוכל להתייחס גם לסוגים אחרים של פצעים.
פצעי לחץ – זהו סוג הפצעים, אשר מתהווים עקב לחץ שנוצר על העור והרקמות הפנימיות מבחוץ או מבפנים: לחץ של מיטה, כסא וכו או שכיבה באופן כזה שהעצמות לוחצות על הרקמות מבפנים.
פצעי לחץ ניתן למנוע!!!!
למניעת פצעי לחץ, יש ראשית לאמוד את גורמי הסיכון ולתכנן טיפול נכון.לשם כך קיימות מספר שיטות המודדות פאראמטרים אחדים.
כיום בשימוש לפחות 2 סקאלות – Norton ו- Braden
הפאראמטרים הנמדדים: ניידות, מצב מנטאלי, מצב תזונתי, שליטה על סוגרים
מניעת פצעי לחץ
זמן התהוות פצע לחץ הינו שעתיים (!) ועל כן יש להקפיד על טיפול נכון אצל האוכלוסייה המועדת להתפתחותם.
מדובר לרוב באנשים מבוגרים, חולים, חלשים, אך בעצם כל מצב בו קיימת הפרעה בתנועה מסיבה כלשהי וכן הפרעה בתחושה – במצבים של שיתוק וחולשה על רקע הפקעות נוירולוגיות.
אדם בריא, חש לאחר מספר דקות, כאשר לא נוח לו או כואב לו ויכול לשנות תנוחה.
אדם שסובל מהפרעות בתחושה, עצבוב, תחושת כאב ו/או לחץ או חוסר יכולת לנוע, זקוק לעזרה אקטיבית ופסיבית.
עזרה אקטיבית, הינה "שינוי תנוחה" על ידי בן משפחה או עובד זר המשמש מטפל סיעודי צמוד בבית ( לרוב מקובל לבצע שינויי תנוחה כל שעתיים)
עזרה פסיבית – שימוש באביזרים מונעי לחץ – מזרנים, כריות ונעלים מיוחדות למניעת לחץ.
יש לשלב בין שתי השיטות, אך ברור שאם משתמשים באביזרים מונעי לחץ, הסיכוי לפתח פצעי לחץ בטווח הזמן של שעתיים, בהם האדם נמצא באותה תנוחה – פוחת ויורד באופן משמעותי ביותר.
אביזרים מונעי פצעי לחץ
קיימים כיום בשוק אביזרים רבים והבלבול אצל הצרכנים גם הוא רב!
חשוב ביותר להקפיד על מזרון נכון – היום פחות ופחות משתמשים במזרני קפיצים ועוברים למזרונים העשויים חומרים מתקדמים, המעניקים לגוף את צורתו הטבעית גם כאשר שוכבים עליו שעות ארוכות.
החומר המוכר ביותר היום הוא VISCOELASTIC – קיימים בישראל מספר יצרנים – תוצרת הארץ ותוצרת חוץ – ניתן לקבל יעוץ והדגמה מכל אחד מהיצרנים. המחירים של המזרנים נעים בטווחים די רחבים ולכן יש לבצע סקר שוק קפדני.
לישיבה יש צורך להשתמש בכריות מהחומר הנ"ל.
חשוב לציין: מצב ישיבה מסוכן יותר להתפתחות פצעי לחץ, מאשר שכיבה וזאת כיוון שבזמן הישיבה קיים לחץ רב על איזור העכוז.
מומלץ להשתמש בכיסאות ישיבה מיוחדים עם הטייה של 300.
הופיע פצע – כיצד נדע האם הוא פצע לחץ?
בד"כ קיימים מקומות בגוף, המועדים להתפתחות פצעי לחץ (תמונה 124-1) מסומן בנקודות אדומות. במידה ובכל זאת, למרות כל המאמצים, הופיע פצע – יש לאבחן אותו מיד ולפעול מיד. יש לערב מיד אנשי מקצוע המתמחים בטיפול בפצעים, על מנת לקבל הדרכה מיידית ולקצר את זמן הריפוי.
קיימות שיטות וגישות רבות לטיפול בפצעי לחץ. רצוי שיהיה אדם אחד מקצועי ומהימן, אשר המטופל ו/או המשפחה סומכים עליו בנושא יעוץ, מניעה וטיפול של פצעי לחץ. ריבוי מטפלים עשוי להביא לבלבול ולפגוע בטיב הטיפול.
אל תנסו לרפא את הפצעים בעצמכם!!!
פנו מיד לעזרה וכך תמנעו סיבוכים מיותרים
רוצים לדבר על זה? כנסו לפורום בריאות וטיפולים
מידע נוסף באתרים חיצוניים:
(2) כל מה שצריך לדעת על אלרגיה – אתר allergy.org.il