צנתור בקרב מבוגרים
צינתור ( "אנג'יולפסיטקה" בלעז) הינה פעולה רפואית שמטרתה בדיקה ו/או טיפול בכלי הדם של הלב או בכלי דם פריפריאלים.
ההתוויות העיקריות לביצוע צינתור הינן תעוקת חזה ואוטם חריף בשריר הלב. ביצוע צינתור והנחת תומכן ("סטנט") בדופן כלי הדם החסומים תוך 90 דקות מרגע הופעת הכאבים הינו הטיפול האופטימלי במקרים של אוטם חריף בשריר הלב. צינתור לב אלקטיבי יתבצע בחולים אשר עוברים אוטמי לב חוזרים או במקרה של חולים עם תעוקת חזה בהם נמשכים הכאבים למרות טיפול תרופתי. במקרים מיוחדים, ניתן לבצע פתיחה של חסימה בכלי דם במוח בעזרת צינתור.
צינתור בכלי דם פריפאריאלים נעשה בעיקר למטרת פתיחת חסימה. שלא כמו בצינתור לבבי או מוחי, בצינתור פריפריאלי ניתן גם לפתוח חסימה בורידים.
כיצד מתבצע צינתור?
לצורך החדרת הצנתר, נעשה חתך בעור באזור עורק פריפריאלי גדול כדוגמת עורק הירך או עורק הזרוע. צנתר מוליך מחודר דרך החתך בעור שנעשה עד לפתח כלי הדם הכליליים (דהיינו, הלבביים). בעת הגעת הצנתר למקום הנדרש, חומר ניגוד מוזרק לתוך העורקים הכליליים כדי לראות את זרימת הדם בהם.
דרך הצנתר המוליך ישנה אפשרות להוביל צינור עם בלון בקצהו דרך החסימה. בלון זה מאפשר את ההרחבה המכנית של החסימה בעורק הכלילי. לאחר מכן, חומר הרדמה נוסף מוזרק, פעולה המאפשרת את בדיקת זרימת הדם בעורק הכלילי לאחר הרחבת החסימה.
פתיחת החסימה אינה מבטיחה כי העורק הכלילי לא ייחסם שוב. לכן, ישנה אפשרות להניח תומכן בדופן כלי הדם באזור שנפתח בעזרת הבלון. תומכן הינו קפיץ מתכת המונע את ההצרות מחדש של העורק באזור שנחסם בעבר. הטכנולוגיה של התומכנים מתפתחת ועוברת חידושים כל הזמן.
מה הן התויות הנגד לביצוע צינתור?
התוויות נגד מוחלטות לביצוע צינתור כוללות אי-המצאות תמיכה ניתוחית במידה וישנם סיבוכים בעת הצינתור, וכן חסימה מלאה בעורק הכלילי הראשי (left main coronary artery) ללא מעקף פתוח דיו.
התוויות נגד יחסיות כוללת נטיה לקרישיות יתר, טרשת עורקים נרחבת ללא מוקדים ספציפיים, עורק ראשי חסום המספק את עיקר זרימת הדם אל הלב, חסימה מלאה של עורק כלילי, חסימה של פחות מ50% בעורק כלילי.
מה הם הסיבוכים האפשריים לאחר ביצוע צינתור?
הסיבוכים העיקריים כוללים "פקקת" (קריש דם החוסם כלי דם) וכן חסימה מחדש של העורק הכלילי. סיבוכים נוספים העלולים לקרות כוללים פגיעה בכליות בתגובה לחומר הניגוד, ארוע מוחי, וכן פגיעה בדופן כלי הדם ודימום כתוצאה מכך.
בזמן ביצוע צינתור ולאחר מכן יש צורך במתן מדללי דם, שכן ישנה עלייה בהיווצרות קרישי דם (ובכך-חסימת כלי דם) בנקודת הנחת התומכן. מתן Clopridrogel ("פלאוויקס") הינה הגישה הטיפולית הנפוצה ביותר במקרים אלו. פלאוויקס, בשילוב עם אספירין ניתן במשך שנה לאחר ביצוע צינטור. לעיתים ניתנים גם חסמי תעלות סידן או ניטרטים המונעים כיווץ עורקים כליליים.
עוד בנושא מחלות לב באתר myheart
