מסמך זה נכתב עבור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, והוא מתאר את הליך העסקתם של עובדים זרים בענף הסיעוד אצל קשישים, ובכלל זה אופן קביעת הזכאות של קשיש לעובד זר והקריטריונים לזכאות.
לפי נתוני מינהל האוכלוסין במשרד הפנים, כיום מועסקים אצל קשישים 26,730 עובדים זרים בענף הסיעודי
על-פי רוב, הליך העסקתו של עובד זר כרוך בפנייה לשלושה גורמים: המוסד לביטוח לאומי, כדי לקבוע אם הקשיש זכאי לגמלת סיעוד ומה מידת התלות שלו; משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (להלן: התמ"ת), הנותן לקשיש היתר להעסקת עובד זר אם עמד בקריטריונים שקבע המשרד; מינהל האוכלוסין במשרד הפנים, המסדיר אשרות כניסה ועבודה לעובדים הזרים.
ביטוח לאומי-מהי גמלת סיעוד?
קשישים העומדים בתנאי הסף כפי שיפורט להלן זכאים לגמלת סיעוד. גמלת הסיעוד איננה גמלת כסף אלא גמלת שירותים. קשיש הנמצא זכאי לקבל את הגמלה יוכל לקבל סל שירותים קבוע למשך מספר שעות וימים הנקבעים מראש.הזכאים לגמלה מלאה מקבלים 16 או 18 שעות שבועיות, והזכאים לגמלה חלקית מקבלים 9.75 שעות שבועיות .גמלה זו איננה מכסה את הוצאות הטיפול בקשיש במלואן אם הוא נזקק לטיפול 24 שעות ביממה. טופס גמלת סיעוד – ניתן להשלים את עלות הטיפול באמצעות ביטוח סיעודי.
הקשיש בוחר את השירותים שהוא מעוניין בהם מן השירותים המוצעים לו: טיפול בבית, טיפול במרכז יום, מוצרי ספיגה, משדר מצוקה ושירותי כביסה. ועדה מקומית ובה עובד סוציאלי ואחות המטפלים בקשיש מאשרים את בחירת הקשיש ומזמינים את השירותים מחברות סיעוד שהביטוח הלאומי עובד עמן. אם הקשיש לא בחר בסל שירותים, הוועדה תקבע בעבורו אילו שירותים יקבל. סכום הגמלה משולם ישירות לחברת הסיעוד, ולא לקשיש. טופס הגמלה מוגש בסניפי הביטוח הלאומי, ומצורפים אליו חוות דעת של רופא ואישורים על הכנסות.ההליך ממועד הגשת הבקשה ועד לקבלת התשובה בדבר הזכאות נמשך על-פי רוב עד בין שבועיים לחודש.
א. התנאים לקבלת גמלה
התנאים הנבחנים בעת קביעת הזכאות לגימלה: גיל – גברים מעל גיל 65 ונשים מעל גיל 60; מגורים בקהילה ולא במוסד סיעודי או בבית-אבות המספק שירותי סיעוד; מבחן הכנסה – הכנסת הקשיש אינה עולה על רמה מסוימת; העדר כפילות בקבלת גימלאות – התובע איננו מקבל קצבה אחרת מהביטוח הלאומי או מהמדינה; מבחן תלות –התובע זקוק לעזרה כדי לעשות פעולות יומיומיות או להשגחה מתמדת למען בטיחותו.
ב.מבחני התלות
מבחן הערכת תלות נערך בבית הקשיש בידי אחות, פיזיותרפיסט או רופא, ויש בו שלושה מרכיבים: הערכת תפקוד (ADL); הערכת הצורך בהשגחה אישית מתמדת; בדיקה אם התובע מתגורר לבדו. קשיש שקיבל במבחני התלות מעל 2.5 נקודות זכאי לגמלת סיעוד חלקית(9.75 שעות), וקשיש שקיבל מעל 6.5 נקודות זכאי לגמלה מלאה(15.5 שעות). הניקוד המרבי במבחן הערכת התלות הוא 16.5 נקודות.
1. הערכת תפקוד (ADL) – ניקוד הערכת התפקוד הכללי – בין 0 ל-8 – נצבר באמצעות הערכת תפקודו של הנבדק בחמישה תחומים: אכילה, התלבשות, רחצה, ניידות והפרשות. הניקוד המרבי בכל תחום הוא בין 1 ל-3. משמעות הציון 0 הוא כי הנבדק איננו זקוק לסיוע בביצוע הפעולה (אף אם הוא נעזר בהליכון או במקל, נופל אך מסוגל לקום בכוחות עצמו או ישן בבגדיו). משמעות הציון המרבי בכל תחום היא כי הנבדק מוגבל לחלוטין בביצוע הפעולות הנבדקות.
2. נבדק הזקוק להשגחה מתמדת לשם שמירה על ביטחונו או על ביטחון הסובבים אותו יקבל 6.5 נקודות.
המוסד לביטוח לאומי עורך מבחני תלות חוזרים לקשישים שאושרה להם גמלת סיעוד, ביוזמת הקשיש או הביטוח הלאומי. רבות מן הבדיקות החוזרות שנעשות ביוזמת המוסד לביטוח לאומי מסתיימות בהפחתה או בשלילה של זכאותו של הנבדק.
ביקורת על מבחני התלות
תגובת הביטוח הלאומי לטענות אלה היא כי המוסד מודע לטענות שהועלו, ובשנים האחרונות נעשה מאמץ מיוחד להתאים את מבחני התלות לסובלים מבעיות קוגנטיביות. למבחני התלות הוכנסו סעיפים מיוחדים המתייחסים לנושא והדרכת המעריכים מטעם הביטוח הלאומי כוללת הכשרה בתחום.
קבלת היתר להעסקת עובד זר ממשרד התמ"ת
א. הפנייה ליחידת הסמך
הקשיש או בני משפחתו יכולים לבקש היתר העסקה לעובד זר באחת מלשכות יחידת הסמך ברחבי הארץ. עלות אגרת הבקשה 260 ₪. לפי משרד התמ"ת, הליך קבלת היתר ההעסקה ממועד הגשת טופסי הבקשה נמשך שבוע בלבד אם המבקש עבר את מבחני התלות של המוסד לביטוח לאומי. הורדת טופס רישיון העסקה
ב. קביעת הזכאות במשרד התמ"ת
מדיניות משרד התמ"ת היא לתת היתר העסקה לעובד זר רק לקשישים הנזקקים לסיוע רב ולהשגחה מתמדת. קביעת זכאות המבקש להיתר העסקה נקבעת בעבור קשישים על-פי הניקוד של המבקש במבחן הערכת תפקוד (ADL) שבוצע על ידי המוסד לביטוח לאומי. הניקוד הנדרש לקבלת ההיתר הוא 4.5 נקודות ומעלה, או 4 נקודות ומעלה אם המבקש מתגורר בגפו או עבר את גיל 90.
אם המבקש לא עשה את מבחני התלות של הביטוח הלאומי, יש לפנות לעריכת בדיקה פרטית באמצעות המוסד לביטוח לאומי.
קשיש השוהה במוסד (בית-חולים, מרכז שיקום, בית-אבות) שבו ניתנים שירותי סיעוד וטיפול איננו יכול לקבל היתר להעסקת עובד זר. היתר ההעסקה נשלל מקשיש שעבר להתגורר במוסד בקביעות. כמו כן נשלל היתר ההעסקה מקשיש שניצל אותו לרעה, למשל אם נמצא כי העובד הזר אינו מועסק בביתו אלא בביתו של קרוב משפחה.
יצוין כי ועדה מקצועית מייעצת של משרד התמ"ת דנה בבקשותיהם של נזקקים שלא עמדו בקריטריונים לקבלת היתר. הוועדה מכירה בכמה חריגים הנוגעים לקשישים שמדד ה-ADL שלהם בין 2.5 ל-4.0: המבקש גר עם נכה אחר בן משפחה, הוא חולה במחלה קשה או ממארת ונדרשת עבורו השגחה רוב שעות היום, או הוא השתחרר מבית-החולים וזקוק להמשך השגחה וטיפול (במקרה כזה ניתן אישור לחצי שנה בלבד).
ג. נתונים בדבר מקבלי היתר להעסקת עובד זר
ד. הארכת תוקף ההיתר
על המעסיק לבקש ממשרד התמ"ת את הארכת תוקף ההיתר בכל שנתיים. על-פי רוב, ההארכה ניתנת ללא דיון נוסף במצבו של הקשיש. אם קשיש עבר את גיל 85, מוארך תוקף ההיתר להעסקת עובד זר עבורו ללא צורך בבקשה.על המבקש לשלם אגרת בקשה בכל הארכה של ההיתר.
הסדרה של אשרת כניסה במינהל האוכלוסין-משרד הפנים
לאחר שהקשיש זכה בהיתר להעסקת עובד זר ממשרד התמ"ת, עליו לפנות למינהל האוכלוסין במשרד הפנים כדי להסדיר אשרת כניסה או אשרת עבודה עבור העובד הזר. בשלב זה – ולעתים קודם לכן – יצרו הקשיש או בני משפחתו קשר עם חברה המספקת שירותי סיעוד או תיווך שהציגה לפניהם מועמד מתאים לעבודה.
בפנייה למשרד הפנים,המעסיק (הקשיש, בן משפחתו או נציג חברת התיווך המטפלת בהבאת העובד זר) נדרש לקבוע פגישה עם פקידי מחלקת אשרות במינהל האוכלוסין,,למלא טופסי בקשה של המנהל ולהציג מסמכים המעידים על הקשר בין המעסיק, חברת כוח-האדם המתווכת והעובד ועל מחויבותם להעסקת העובד בתחום הסיעוד. עלות השירות במשרד הפנים היא 145 ₪. לפי דברי נציגי מינהל אוכלוסין, הליך קבלת האישור נמשך כשבוע ממועד הגשת טופסי הבקשה. ואולם, לדברי נציג חברות הסיעוד, בשל העומס על לשכות מסוימות, יש להמתין כחודשיים עד לפגישה במינהל.
עם קבלת האישור, העובד הזר יכול להגיע לארץ ולהתחיל את עבודתו בבית הקשיש. שלא כמו בענפים אחרים, מספר השנים שעובד זר בתחום הסיעוד יכול לשהות בארץ אינו מוגבל, אך יש לחדש את אשרת העובד בכל שנה. מן השנה השנייה להארכת האשרה המעסיק משלם עבור השירות 145 ₪.
סיכום
לדעת רבים, רצוי לאחד את הטיפול בנושא במשרד ממשלתי אחד, אך אין החלטות אופרטיביות או לוח זמנים למימוש איחוד כזה. כיום מעורבים כמה גורמים ממשלתיים ופרטיים בהליכים להעסקת עובד זר סיעודי אצל קשיש הנזקק לכך. הביטוח הלאומי עורך לקשישים העומדים בתנאי סף מבחני תלות כדי לקבוע את זכאותם לגמלת סיעוד. שיעור הזכאים לגמלת סיעוד בקרב התובעים הולך ויורד בעשר השנים האחרונות (מ-50.6% בשנת 1995 ל-42.5% בשנת 2004).
גמלת הסיעוד שהביטוח הלאומי נותן היא גמלת שירותים, והיא איננה מכסה את עלויות הטיפול בקשיש 24 שעות ביממה, אף אם נקבע כי הקשיש תלוי לחלוטין וזקוק להשגחה מתמדת. משרד התמ"ת, המנפיק לקשישים היתר העסקה לעובד זר, מסתמך על מרכיב אחד מתוך מבחני התלות שעורך הביטוח הלאומי (מבחן הערכת תפקוד – ADL). קשישים שלא פנו לביטוח הלאומי לקבל גמלת סיעוד עושים את המבחנים אצל גורם פרטי.
הקריטריונים של משרד התמ"ת למתן היתר העסקה לעובד זר מחמירים יותר מן הקריטריונים של הביטוח הלאומי למתן גמלת סיעוד, ומשקפים את מדיניות המשרד לצמצם את מספר העובדים הזרים בענף זה.
