מינוי אפוטרופוס לאדם מוגבל שמלאו לו 18
הורים משמשים כאפוטרופסים הטבעיים לילדם עד הגיעו לגיל 18. אפוטרופסות זו כוללת את כל הילדים בריאים ונכים. בדרך כלל החל מגיל 18 האדם הופך להיות אחראי לעצמו ולמעשיו ואינו זקוק עוד לאפוטרופוס.
במקרים בהם הילד סובל מפיגור שכלי, ממחלת נפש או מכל נכות או מחלה ההופכים אותו לפסול דין או לחסר ישע כלשון החוק, אין הוא מסוגל להיות אחראי לעצמו ויש צורך בהליך מינוי אפוטרופוס.
מדוע מאבדים הורים את אפוטרופסות על ילדם המוגבל בגיל 18?
החוק בישראל המגדיר מהי אפוטרופסות ואת התנאים לה הוא "חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות". בהתאם לחוק זה הורים, כל עוד לא נשללה כשרותם המשפטית, משמשים כאפוטרופסים טבעיים לילדם. החוק קובע כי באופן אוטומטי הורים מאבדים את האפוטרופסות כאשר ילדם מגיע לגיל 18.
למינוי אפוטרופוס לאדם שמלאו לו 18 יש השלכות מרחיקות לכת. הליך זה חייב לעבור דרך בית משפט על מנת שבית המשפט ישתכנע שאכן אותו אדם אינו מסוגל לדאוג לענייניו וזקוק לאפוטרופוס.
למינוי אפוטרופוס לאדם שמלאו לו 18 יש השלכות מרחיקות לכת. הליך זה חייב לעבור דרך בית משפט על מנת שבית המשפט ישתכנע שאכן אותו אדם אינו מסוגל לדאוג לענייניו וזקוק לאפוטרופוס.
עבור הורים שטיפלו במסירות בילד מוגבל במשך 18 שנה, שלב זה עלול להיות שלב משברי ומתסכל. ראשית, משום שהוא מזכיר ביתר שאת את מוגבלות וחריגות הילד. את העובדה שהוא "לא כמו כולם". שנית, משום שהליך זה כאילו מעמיד את הורותם ומסירותם במבחן ובספק. ברוב המקרים, ההורים הם אלה שיבקשו להמשיך ולהתמנות כאפוטרופסים לילדם.
ההורים מביאים עמם רזומה של 18 שנות ניסיון של טיפול מסור לילדם, ובדיקת האפוטרופסות מעמידה את הניסיון הזה , כבייכול, בסימן שאלה. גורמים מקצועיים כעובדים סוציאליים, יועצים משפטיים ושופטים, יבדקו את בקשתם ויצטרכו להביע דעה מקצועית האם הם אכן ראויים להמשיך בתפקיד.
חשוב שהורים ידעו כי מדובר בהליך בלתי נמנע הקבוע בחוק וכי הוא חסר כל היבט אישי. הבנה זו תקל עליהם בתהליך.
מהם התנאים למינוי אפוטרופוס למוגבלים מעל גיל 18?
– לסובלים מפיגור שכלי יש צורך בהחלטה מיוחדת של ועדת אבחון.
– לסובלים ממחלת נפש או כל מחלה אחרת יש צורך בחוות דעת רפואית.
– לסובלים ממחלת נפש או כל מחלה אחרת יש צורך בחוות דעת רפואית.
מהן הפעולות למינוי אפוטרופוס לילד מוגבל מעל גיל 18 ?
בני המשפחה (הורים או אחים) רשאים לפנות באופן עצמאי לבית המשפט לענייני משפחה ולהגיש בקשה להתמנות כאפוטרופסים. הגשת הבקשה כרוכה בתשלום, אך ניתן לבקש הנחה או פטור במקרים של קושי כלכלי.
לאחר קבלת הבקשה בית המשפט מעביר אותה לידי היועץ המשפטי במשרד הרווחה.
היועץ המשפטי מעביר בקשה ללשכת הרווחה באזור המגורים בבקשה לקבלת תסקיר מקיף אודות האדם המוגבל ומשפחתו.
עובד סוציאלי מלשכת הרווחה ייפגש עם הילד המוגבל, הוריו ומשפחתו, ויקבל חוות דעת מהגורמים המטפלים בילד (מסגרת חינוכית, רופא מטפל וכדומה).
עם תום התהליך יכתוב העובד הסוציאלי תסקיר מקיף ובסופו המלצה לגבי נחיצות מינוי האפוטרופוס והאדם אשר מומלץ כי ימונה לתפקיד.
עם תום התהליך יכתוב העובד הסוציאלי תסקיר מקיף ובסופו המלצה לגבי נחיצות מינוי האפוטרופוס והאדם אשר מומלץ כי ימונה לתפקיד.
התסקיר מוחזר ליועץ המשפטי במשרד הרווחה, אשר מעביר את החומר יחד עם המלצתו שלו לבית המשפט.
במידה והבקשה וההמלצות מקובלות על השופט, הוא נותן להן תוקף של החלטה, וההורים או בן המשפחה המועמד מקבלים כתב מינוי לאפוטרופסות.