טיפולי דיאליזה
תמונת המצב של חולי הכליה בישראל עגום, הנתונים מצביעים על 700 אלף חולים במחלת כליות, מתוכם 5000 מטופלים בדיאליזה, והנתון הקשה מכולם מצביע על כ-500 קורבנות שאינם שורדים את המחלה ונפטרים בכל שנה. וזה לא הסוף, אחד מכל שלושה מבוגרים בישראל החוצים את העשור החמישי יסבלו בעתיד ממחלת כליות כרונית ויזדקקו לטיפולים מורכבים כגון דיאליזה.
מהי דיאליזה?
הדיאליזה תפקידה להחליף את פעולת הכליות. הכליות מבצעות שתי פעולות מרכזיות: הראשונה לשתן את הגוף ולפלוט החוצה עודפי נוזלים. השנייה ניקוי הדם מפסולת כגון אשלגן ושתנן הנמצאות בדם והימצאותם בריכוזים גדולים אינה בריאה. סינון ופליטת עודפי הנוזלים והפסולת מהגוף מאפשרים תפקוד תקין ובריא.
טיפולי דיאליזה בדרך כלל מתבצעים על ידי מכונה הפועלת בהתאם לעקרון הדיפוזיה של חומרים מומסים. במילים פשוטות יותר, דם נכנס מצידה האחד של מכונת הדיאליזה ומצדה השני ישנו נוזל הדיאליזה, החומרים מהם רוצים להיפטר המכונים פסולת כמו אשלגן או שתנן למשל מסולקים וחומרים רצויים במינונים מסויימים נותרים, זאת על ידי שליטה ובקרה בחומרים המוחדרים ובאלו המומסים החוצה.
המכונה משמשת ככליה מלאכותית גדולה כאשר הסינון המתואר מתרחש בתוך המכונה ומה שמוחדר חזרה אל גוף המטופל הוא דם מטוהר, זה מוחזר דרך הוריד.
שני סוגים של טיפולי דיאליזה, דומים אך שונים
כיום קיימים שני טיפולי דיאליזה מרכזיים, הראשון נקרא המו-דיאליזה והשני דיאליזה פריטוניאלית. שני הטיפולים מבצעים את אותה פעולה והיא ניקוי וסינון הדם והנוזלים בגוף ושניהם שואפים לאותה מטרה, גוף נקי מרעלים. עוד בנושא: טיפולי דיאליזה הניתנים על ידי קופות החולים
המו-דיאליזה:
כליה מלאכותית מחליפה את הכליות שכשלו בתפקידן. באמצעות ניתוח יוחדר לחולה מעין מעבר שיאפשר התחברות למכונת הדיאליזה כ-3 פעמים בשבוע. המכונה המשמשת ככליה לכל דבר מסננת את דם החולה באמצעות נוזל דיאליזה, הפתח של הצינורית המשיבה את הדם אל החולה בנויה בצורה כזו שאינה מאפשרת מעבר של חלבונים למשל, ואינה מתירה לחומרים בלתי רצויים לחזור אל הדם, אל גופו של החולה חוזר הדם כשהוא מסונן ונקי מרעלים.
טיפול בהמו-דיאליזה נמשך כמה שעות, לרוב ארבע שעות ברצף, מספר הטיפולים השבועיים ואורך הטיפול הם יחסיים למצבו של המטופל, לכמות הנוזלים שנצברה אצלו בגוף במהלך השבוע ולכמות הפסולת הקיימת בה, למידת התפקוד של כליותיו ובאיזה דרגת כשל הן נמצאות וכן למשקלו וגודלו של המטופל ביחס למכונת הדיאליזה ולציוד הקיים בבית החולים.
טיפול בהמו-דיאליזה נמשך כמה שעות, לרוב ארבע שעות ברצף, מספר הטיפולים השבועיים ואורך הטיפול הם יחסיים למצבו של המטופל, לכמות הנוזלים שנצברה אצלו בגוף במהלך השבוע ולכמות הפסולת הקיימת בה, למידת התפקוד של כליותיו ובאיזה דרגת כשל הן נמצאות וכן למשקלו וגודלו של המטופל ביחס למכונת הדיאליזה ולציוד הקיים בבית החולים.
דיאליזה פריטוניאלית:
בשונה מההמו-דיאליזה הדיאליזה הפריטוניאלית אינה מסננת את הדם באופן חיצוני על ידי מכונה, אלא מבצעת את הדיאליזה באופן פנימי ופועלת בגוף החולה. באמצעות קטטר המוחדר לבטן המטופל מתמלא חלל הבטן בנוזל מיוחד. בקרום חלל הבטן על שמו מכונה הדיאליזה – הפריטונאום – מתרכזים כל החומרים אותם אנו מעוניינים לפלוט ולסנן, אלו זורמים בדם הנמצא בדיוק במיקום זה. נוזל הדיאליזה שהחודר אל הבטן סופג את כל הרעלים, הפסולת והכימיקלים ומזרים אותם החוצה. הריקון של הנוזל מתבצע באופן ידני על ידי שקיות ריקון או על ידי מכונה קטנה וביתית המבצעת את הריקון במהלך הלילה.
האם הדיאליזה תבריא את הכליה?
הדיאליזה אינה יכולה לרפא את הכליות. היא מחליפה את פעולת הכליות ומאפשרת להאריך את חיי החולה אך אינה מרפאה את המחלה. החולה יזדקק לטיפולי דיאליזה לאורך כל חייו או עד היום בו תושתל בגופו כליה בריאה.
טיפולי הדיאליזה אינם נחשבים טיפולים קשים או כואבים במיוחד, ניתן להגדיר אותם כאי נוחות קשה המלווה בתופעות לוואי כמו ירידת לחץ דם, תחושת כאב בבטן או בחילות והקאות עשויות להופיע וללוות את הטיפול.